יומיים של מבול ושטפונות בכל נחל מסכן בדרומה של הארץ דרשו מאיתנו לעשות מעשה. כך, בצהרי יום חמישי, ירדנו אל עבר ים המלח. השארנו את האוטו במפגש נחל קדם, והתחלנו לעלות לאורך האפיק. לפתע, מתן אומר: "שקט, נראה לי שאני שומע מים." רעות בטוחה שמתן הוזה, אך מסכימה להקשיב לרחש, ואכן, זה נשמע כמו זרימת מים מפכים. איזו התחלה מבטיחה. אנו עולים במעלה הנחל, ומולנו מתגלה בריכת מים, המוזנת ממפלון שוצף. אנו מתרגשים. נחל קדם זורם! ככל שאנו עולים נגלות לפנינו עוד ועוד בריכות ומפלונים. כל משטחי הסלע הוצפו מים, וכל מכתשת הפכה לאמבטיה. התרחצנו, ויצאנו בדמדומים מהנחל.
השאיר מקום להתלבטות, לכן לאחר 8 ק"מ עצרנו לאכילת תמרים והסתובבנו. רכבנו חזרה לאוטו, וירדנו למעיין החם על חוף ים המלח. המעיין החם הצליח לשדרג את ים המלח, וגם ים המלח גרם למי המעין החם להרגיש פחות מגעילים לידו. ללא ספק הדבר הכי חכם שעשינו היה להביא בקבוקי מים ולזרוק אותם למים החמים, וכך לפני שיצאנו נשטפנו במים זכים וחמימים. רכבנו בחזרה לרכב בחושך. מזל שהבאנו פנסים. גשם לא נראה באופק. חזרנו לירושלים. איך שנכנסו הביתה הודיעו ברדיו שכביש עין גדי נסגר לתנועה עקב שטפונות. איזו החמצה!
